סטייק- המילה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי, משמעותה שם 'נתח בשר נא'.

ופֶָל המילה גזורה מן השורש אפ"י; הכפלת הפ"א מציינת הקטנה, כלומר 'מין מאפה קטן'.

פרזיט; חידש את המילה הרופא ד"ר מזי"א על פי הערבית. מילים מן השורש טפ"ל, כגון נִטְפַּל, טָפֵל, טָפוּל, מציינות בלשון חז"ל הִתְלַוּוּת ותלות. מכאן גם הביטוי 'מטופ

ביִּפֶּר המילה זימונית היא המונח הרשמי )'איתורית' הוא שם מסחרי(.

בייגעל- בספרות חז"ל מצויה צורת רבים כעכין, ומשמעה מין מאפה. כַּעַךְ במשמעות בייגעל הוא על פי המקבילה בערבית.

אנימציה- מתן נפש וחיים לדמויות מצוירות. יש ההוגים הַנְפָשָׁה )בפ"א רפה( בעקבות נֶפֶשׁ, אך ההגייה התקנית היא בפ"א דגושה.

אינפורמציה- המילה הפכה לנחלת הכלל בשנות התשעים של המאה העשרים עם פרוץ "מהפכת המידע".

טיפ; דמי שירות למלצר וכדומה. מילה מלשון הפיוט המקבילה למילה תְּשׁוּרָה )מתנה(. היו שהציעו להסביר אותה כמעין נוטריקון של 'תשלום שירות'. היום רווח גם 'דמי שירות'.

כלי לסוכר. כך חודשו גם מִמְלָחָה )כלי למלח, תרצ"ג(, מְפַלְפֶּלֶת )כלי לפלפל, תשל"ח(, כולם שמות בנקבה, אולי בהשפעת הרוסית שגם בה יש לכלים אלו שמות בנקבה

טמבון ברבים - פָּגוֹשׁוֹת, כמו מילים אחרות במשקל זה, למשל: לָקוֹחַ - לָקוֹחוֹת.

סלט "יְרָקוֹת קְצוּצִים מְתֻבָּלִים בְּמֶלַח וּבְשֶׁמֶן". מקור המילה הלועזית סָלָט בגלגולי המילה הלטינית sal )= מלח(. בהמשך היא נקבעה כמונח התקני.

; גשם - קצר בשטח מסוים. חידושו של נ"ה טור–סיני. בהציעו את המונח אמר: "אני מתפלא שלא מצאתי פייטנים ומשוררים משתמשים במילה הכשרה הזאת".